1אם אדם חייב לחבירו מעות ושניהם שכחו אם פרע לו ואינו קוראו לדיין אם ירצה לצאת ידי שמים יפרע לו ואם גם אותו טוב וצדיק והוא לא יקבל אז אותו שהיה חייב ושכח יתן כל החוב בלא תנאי לידו ויאמר לו אם אני חייב לך הא שלך ואותו חבירו יאמר אם הם שלי אני מוחלם לך וימחול זה לזה ויחלוקו. ומעשה בשנים שקנו במעות למי שהיה צריך ללמוד ספרים ומשאילים להם:
